וְקוֹרֶה
גַּם שֶׁמּוֹרֶה
לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה
בְּמִקְצוֹעוֹת שֶׁהֵם חוֹבָה
כְּמוֹ סִפְרוּת
אוֹ אַהֲבָה
וְקוֹרֶה
גַּם שֶׁמּוֹרֶה
לֹא מוֹצֵא אֶת הַפִּתְרוֹן
לִבְעָיוֹת מְסוּבָּכוֹת
בַּחַיִּים
אוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן
וְקוֹרֶה
גַּם שֶׁמּוֹרֶה
לֹא בָּטוּחַ בָּעוּבְדּוֹת
וְהוּא נִיגָּשׁ לְהִתְיַיעֵץ
עִם אַחַת הַתַּלְמִידוֹת
וְקוֹרֶה
גַּם שֶׁמּוֹרֶה
שׁוֹכֵחַ אוֹ נִשְׁכַּח
וְזֶה לֹא הוֹפֵךְ אוֹתוֹ
לְמוֹרֶה פָּחוֹת מוּצְלָח
כִּי מוֹרֶה טוֹב
לֹא חַיָּיב לָדַעַת הַכֹּל
הוּא רַק צָרִיךְ
לְהַגִּיד
לַתַּלְמִיד:
״אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ, אַתָּה יָכוֹל.״
